החינוך בקהילת יהודי
בבל
מאז הרס הישיבות בבבל ועד שנת 1832, למדו בני
ישראל בכל רחבי עיראק רק בחדרים. כל מלמד קיבל שכר לימודו לפי כבודו ומעמדו. בני העניים
היו לרוב מוזנחים, כיוון שהוריהם לא יכלו לשאת בשכר הלימוד וכך, רובם לא ידעו קרוא וכתוב. בשנים
1932-1933, בסיועם של רבנים וגבירים אחרים, הוקם "מדרש תלמוד תורה"
הראשון בבגדאד, לצורך הרחבת מעגל ההשכלה לשכבות נוספות, בעיקר, של מיעוטי יכולת
ועניים וכן, לצורך הכנסת מודרניזציה לתחום ארגונה של ההשכלה בקרב היהודים. אולם,
אם "בחדרים" למדו גם בנות, ולו במספר קטן, הרי ש"במדרש תלמוד תורה"
למדו רק בנים.
בית-ספר מודרני ראשון של יהודי עיראק ובעיראק
בכלל,הוקם בבגדאד בשנת 1864 על-ידי חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח)
מפאריס, לפי בקשתם של יהודי בגדאד ובשנת 1886 הוקם בי"ס "אליאנס" לבנות ע"ש לורה כדורי,
אשתו של הנדבן סר אליעזר כדורי. עד המחצית השנייה של שנות השלושים, לא היו הגבלות
בקבלת יהודים למוסדות החינוך הממשלתיים ומאז, החלו הגבלות על מוסדות ההשכלה
התיכוניים והגבוהים בבגדאד. עקב כך, נפתחו בתי-ספר יהודייים לבנים ולבנות, ובשנת
1920 היו בכל עיראק 12 מוסדות השכלה יהודיים, יסודיים ותיכוניים, מתוכם 6 מוסדות
בבגדאד בלבד (1). בשנת 1928 ייסדה משפחת שמאש ממאנצ'סטר שבאנגליה
את בית-הספר "שמאש", שבו לשון ההוראה הייתה אנגלית והתלמידים הוכנו לבחינות
הבגרות הלונדונית (2).
בראשית שנת 1950, היו בכל עיראק 40 מוסדות השכלה
יהודיים, יסודיים ותיכוניים, מתוכם 32 מוסדות בבגדאד בלבד. אם ערב מלחמת העולם
הראשונה למדו בכל המוסדות היהודיים בעיראק כ- 6,300 בנים ובנות, ויחד עם התלמידים
שלמדו במוסדות לא-יהודיים הגיע מספרם לכ- 6,450 בנים ובנות, הרי בשנים 1949/1950 היו
בכל המוסדות היהודיים בעיראק, למעט "חדרים" 17,000 בנים ובנות, מתוכם
כ-14,000 בבגדאד בלבד. יחד עם התלמידים היהודיים שלמדו במוסדות הלא-יהודיים, הגיע
מספרם לכ- 19,000 בנים ובנות. אשר להשכלה הגבוהה, הגיע סך-כל בוגרי החינוך הגבוה,
ערב העלייה ההמונית לישראל בשנים 1950/1952 ל- 977 צעיר וצעירה, מתוכם רק 225 איש
למדו בחו"ל (3).
ולא פלא, שהעלייה של יהודי עיראק לישראל הייתה איכותית ומושכלת.
(1)מאיר
י. "חברתית" עמ' 429-436 (1989)
ט.ל.ח.
(2)סיימון
ר. עמ' 56 הערות, הצעות ותגובות תתקבלנה ברצון
(3)מאיר
י. "השכלה" עמ'440-441 (1982)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה