קברי צדיקים

קברו של הנביא יחזקאל בן בוזי הכהן

אחת מהמסורות החשובות המרכזיות בקרב יהודי בבל, הייתה מנהגם לפקוד ולהשתטח על קבריהם של גדולי הנביאים הקבורים בבבל, שחלקם גלו לשם עם  חורבן הבית. אחד מהם, קברו של הנביא יחזקאל. מתחם בנוי בכפר צ'פ'ל, עיירה קטנה כ-100 ק"מ דרומית לבגדאד על גדות נהר הפרת. נוסף לקברו של הנביא יחזקאל, קבורים בעיראק גם הנביאים עזרא הסופר, נחמיה, נחום, דניאל ויונה- הנביא.

הנביא יחזקאל  בן בוזי הכהן הוגלה יחד עם כוהני ירושלים בגלות יהויכין ב-  586 לפני הספירה. נבואותיו נאמרו לפני חורבן הבית הראשון ולאחר חורבנו ב- 587/6  לפני הספירה. עד החורבן, מנה הנביא יחזקאל את חטאיהם של יהודי הגולה וטען שהם אשר יביאו לעצמם את הגלות והשיעבוד, והזהיר בפני חורבן אם לא יתקנו את דרכם. לאחר החורבן, ביושבו בגולה ליד נהר כבר בבבל, חדל הנביא מנבואות התוכחה והזעם, שהפכו לנבואות נחמה ועידוד:  הוא השווה את הגולים המיואשים ל'עצמות היבשות', אשר הרוח האלוהית עתידה להחיותם: "כה אמר ה' לעצמות (היבשות) האלה: הנה אני מביא בכם רוח וחייתם.....והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל" (יחזקאל, לז', יד').

כבר מתקופת הגאונים, ישנם תיאורים על עלייה לרגל של יהודי בבל אל הקבר בשני מועדים עיקריים: חג השבועות, שנקרא בפי יהודי בבל: עיד לזיארה – عيد  لزيا رة (חג העלייה לרגל) וחודש אלול. הביקור בחג השבועות קשור להפטרה מפרשת "יחזקאל" (יחזקאל א', א') הנקראת ביום הראשון של שבועות. בעלייה לרגל הגיעו יהודים לא רק מעיראק, אלא גם מהארצות השכנות ולעתים, גם מארצות רחוקות, לערוך הילולות, לבקש בקשות, לתת תרומות ולקיים חגיגות המלוות בתפילות, זמרה וסעודות. פיוטים רבים ושירי 'זיארה' עממיים שחוברו על-ידי המבקרים, הביעו בצורה קלילה ומשעשעת את דרכי המסע וחוויות הביקור במתחם הקבר. שירים אלה המוכרים בשם 'צורי גואלי-יה' שחוברו בערבית בבלית והביעו געגועים לירושלים ולבית המקדש, נתחבבו על יהודי בבל ובמשך הזמן, אף הוסיפו בתים נוספים והתאימו אותם גם לשמחות ולאירועים אחרים.

אהבתם של יהודי בבל לנביא יחזקאל לא ידעה גבול. רבים מילדי עיראק קרואים של-שמו (גם אחי) והיו נשבעים בו 'וולנאבי' (בשם הנביא). גם הערבים מכבדים  את זכרו ומכנים אותו ד'ו-אל-כפ'ל – ذو الكفل (בעל הערבות), כמוזכר פעמיים בקוראן (1). ישנם סיפורי עם רבים המחזקים את האמונה במעשי נסים ונפלאות שמחולל הנביא יחזקאל.

בתוך המתחם, עמד בעבר בית-כנסת גדול שאירח את המבקרים הפוקדים את הקבר. לאחר הגירת יהודי עיראק בשנות 1950-52, הייתה מזימה, מצד הממשל, להפוך את בית הכנסת למסגד, שנבלמה על-ידי כוחות יהודיים מחו"ל ואנשי דת מקומיים. כיום, לאחר שעיראק התרוקנה מיהודיה, ממשיכים לפקוד את הקבר, המהווה מקום משיכה ועלייה לרגל, גם למוסלמים וגם לנוצרים של המדינה.

                    

(1)  קוראן- סורה 21, פסוק 85.
       קוראן-סורה 38, פסוק 48.