יהודי בבל בצבא
העות'ומאני במלחמת העולם הראשונה (קיצור)
העות'ומאנים שלטו בארם נהריים משנת 1534 עד שנת
1623. בגדאד נשארה תחת השלטון העות'ומאני קרוב למאה שנה עד שנכבשה על-ידי הפרסים.
בשנת 1638 בגדאד נכבשה שוב על-ידי העות'ומאנים , שנשארו שם עד 1917, כאשר הבריטים
כבשוה מידם.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914 – 1918), ממשלת
תורכיה העמידה עצמה לצידה של גרמניה המיליטריסטית, בהשפעת אנוור פחה, שתפס
את השלטון לאחר שהדיח את הסולטאן עבד- אלחמיד אלת'אני (השני),
במהפכת "התורכים הצעירים" בשנת 1908. ראשי המהפכה היו
נלהבים להילחם נגד בריטניה והכריעו לטובת הצטרפות תורכיה למלחמה לצד גרמניה.
האימפריה העותומאנית הצטרפה למעצמות המרכז נגד מדינות ההסכמה ואיימה על הקווקז
הרוסי ועל הקשר הבריטי עם הודו והמזרח דרך תעלת-סואץ. היא חסמה את הים השחור לסחר
הרוסי, בנוסף לחסימת הים הבלטי על-יד גרמניה, ובכך, הוטל מצור כלכלי כמעט מלא על
סחר החוץ הרוסי.
בפרוץ המלחמה בשנת 1914, השלטון העותומאני הכריז
על גיוס כללי לצבא. מיד הסתערו קלגסי הג'נדרמריה התורכיים (כוח השיטור בצבא
התורכי) על כל בית בעיראק וגייסו כל בחור בגיל הצבא וכל גבר שנתקלו בו, כשיר או לא
כשיר, יהודים, נוצרים ומוסלמים, רובם ללא כל הכשרה צבאית מוקדמת, ביניהם סבי, אבי-
אמי, יחזקאל יוסף עזרא, וצירפו אותם למצעד האימים לשורות הארמיה השישית, שנשלחה
כתגבורת להילחם בחזיתות ארמניה והקווקז ההררית והמושלגת. הם צעדו במשך חודשים, ימים ולילות, עד שהגיעו לשדה הקרב.
שני שלישים מהארמיה השישית וביניהם יהודים רבים ניספו ממחלות שונות, מרעב ומצמא, מהעדר
הכנה צבאית מוקדמת ובמיוחד, ממחלות שנגרמו על-ידי הצעדה בשלגים. רבים נלקחו בשבי
על-ידי הצבא הרוסי ונשלחו למחנות בסיביר.
כמובן, לא הייתה כל תקשורת, או פיסת מידע, לקרובי המשפחה על גורל החיילים ועל אלה
שהלכו לשדה הקרב ללא שוב, ביניהם סבי ז"ל.
במלחמה זו, חל שינוי לרעה ביחסם של השלטונות
התורכיים אל היהודים. בעורף, החרימו התורכים את כל מלאי המזון שנאגר בבתי היהודים
בזמן המלחמה, בזזו את כל חנויות המזון שלהם ונסחטו מהם כספים רבים למימון צורכי
המלחמה, שעלתה לממשלה התורכית, לפי אומדן,
1,430,000,000$ (מליארד וארבע מאות ושלושים מליון דולר) (*). מוסדות חינוך וסעד של הקהילה היהודית נסגרו
והופקעו.
עריקים יהודים (افرار – אפראר) התחבאו בבתים ובמקומות מסתור מעיני קלגסי הג'נדרמריה שהגיעו לשכונות בחיפושם אחריהם. היו שהסתתרו בארונות, או בתוך המרתפים החשוכים בבתים מתחת לערימות קוצים וזרדים ששימשו להסקה. אלה שנתפסו, עונו באכזריות ונשלחו לחזית.
סיכום מלחמת העולם
הראשונה במספרים (*)
סך-הכל
היקף הכוחות התורכיים המגוייסים למלחמה 2,850,000
מספר ההרוגים והמתים מקרב
החיילים התורכים במלחמה 325,000
מספר הפצועים במלחמה מקרב החיילים
התורכים 400,000
מספר הלשבויים
והנעדרים במלחמה מקרב החיילים התורכים 250,000
סך-הכל חיילים תורכים
שנפגעו במלחמה (total casualties) 975,000
אחוז הנפגעים
מקרב התורכים מסך-כל המגוייסים 34.2%
ב-14 בנובמבר 1918 הסתיימה המלחמה בזירת
מסופוטמיה בכיבושה המלא על-ידי הבריטים. נפילת התורכים במלחמה וכיבושה המלא של
בגדאד על-ידי הבריטים, פתחה דף חדש בתלדות הקהילה היהודית בעיראק, שהחלה ללקק
פצעיה מאובדן הנעדרים, מצד אחד, ומצד שני, החלה לשגשג ולתפוס עמדות חשובות בזכות
השפות הזרות שהיו שגורות מפי בניה.
(*) Spartacus
Educational, Spartacus.shoolnet.co.uk
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה